איטום גגות מרוצפים הינו תהליך עבודה מקצועי ומיוחד, שנועד לתקן ולחדש את מערכות האטימה שכשלו ולא הצליחו להחזיק מים ולספק התגוננות בפני חדירות מי גשם והספגות של רטיבות.
זאת אומרת שהיות ואותה מערכת אטימה שמותקנת מתחת לשכבת הריצוף ו/או החיפוי בגג כבר אינה אפקטיבית, יש לקיים פעולות עבודה שתוכלנה לתת מענה הולם שיביא את הגג למצב תקין ואטום לחלוטין.
מה זה איטום גגות מרוצפים?
איטום גגות מרוצפים מתייחס לפעולות הבאות במטרה לתקן ולחדש גגות חשופים המחופים בריצוף (מסוגים שונים) שאירעו בהם תקלות וכשלים בנושאי האטימה.
בגגות מרוצפים ישנן שיטות שונות ומגוונות אשר באמצעותן נוכל לתת מענה הולם כדי להביא לכדי אטימותו של הגג המטופל.
כמובן שסוג הטיפול והבחירה באחת מן אפשרויות היישום העומדות לרשותנו, תלויה במצבו הכללי של הגג ובמאפייניהם הספציפיים של מוקדי הכשל המצויים בו.
מתי צריך לאטום את הגג המרוצף?
קבלת ההחלטות בנוגע לאטימה של גג מרוצף, מתקבלת בדרך כלל רק לאחר שמן הגג המרוצף אירעו תקלות של דליפות ומי גשם וחדירות של רטיבות אל תוך החלל הביתי.
מן הסתם, תופעות של חדירת מי גשם אל תוך השטח הפנימי של מקום המגורים גורם לאי נוחות מרובה, לפגיעה בהיבט האסתטי ואף עשוי לייצר מפגעים תברואתיים משמעותיים, לדיירי הבית.
לא מעט אנשים סבורים כי מערכת החיפוי של אריחי הריצוף בגג יכולה לייצר מעטה אטום בפני חדירות מי גשם וכיו', אך לא כן הדבר.
מסתבר כי בגג מרוצף ישנם פרטים רבים, אשר דרכם עשויים לחדור מים אל תוך חלקיו הפנימיים של המבנה, במידה ואינם אטומים ומטופלים באופן מקצועי הולם.
תופעה שכיחה מאוד של כשלים שגרתיים בגג מרוצף הינה כאשר מי גשם ו/או משקעים אחרים מצליחים לחדור מבין המישקים שבין האריחים (פוגות) ואותם משקעים מתיישבים בתוך שכבותיהם של המצעים השונים (חול/שומשום/טיט/חומרי הדבקה) המצויים מתחת לפני הריצוף.
כאשר מי גשם ו/או משקעים אחרים, מתיישבים מתחת לחיפוי/לריצוף, עצם היקוותם של המים מעל פני שכבות האטימה שמצויות מתחת לפני הריצוף/החיפוי מייצרת היחלשות של שכבות האטימה, כאשר מי גשמים מצטברים שם במחזורים רבים ולאורך זמן רב, מבלי שתהיה להם יכולת להתנקז באופן סדיר ו/או להתנדף באופן כול שהוא.
מצב זה גורם גם ללחץ הידרוסטטי על פני שכבות האטימה השונות ומתקיימים תהליכים של שינויי טמפרטורה ומעברי חום וקור שמייצרים התרחבות והתכווצות של משקעי המים, מצב שמביא לכדי מאמצים מעל גבי האיטום.
בשעה שסיטואציה זו מתקיימת לאורך זמן רב בגג שנאטם באמצעות יריעות ביטומן, אין כול ספק שיכולה להתהוות התרופפות והיפרדות של היריעות בנקודות הממשק שבינן לבין התשתית של הרצפה ובינן לבין עצמן (בממשקי החפיות).
קבלת ההחלטות בנוגע לאיטום של גגות מרוצפים, מתקבלת בדרך כלל בשלבים די מאוחרים, כאשר ישנם סימנים מוקדמים ומובהקים שניתן לזהות בעין בנקל, כגון:
- היפרדות, התפוררות ושחיקה בשכבות המילוי ברובה שבין המישקים.
- מוקדי התנפחות וקפיצה של אריחי הריצוף.
- הופעות של מוקדי רטיבות בתרה הפנימית של הבית.
- ריחות של טחב בחלל הביתי הפנימי.
- הופעות של כתמי עובש ופטרת פעילה, בתוך הבית.
כיצד מתבצע איטום של גג מרוצף?
ישנן מגוון של שיטות ואפשרויות שונות שמציעות טיפול בגגות מרוצפים שכשלו וחלו בהם תקלות.
שיטות העבודה משתנות בהתאם לחומרת המצב של הגג ורמת הכשלים שהוא ניזוק מהם.
חשוב מאוד להבין במידה והתקבלה החלטה לתקן את הגג ולאטום אותו מחדש, שזה הושג לאחר הפנמה והבנה שמערכת האטימה כשלה ולא החזיקה ואילולא נטפל מבכשלים זה עשוי לגרום לנזק בלתי הפיך גם בהיבט הקונסטרוקטיבי של רצפת הגג.
לכן, איטום אמיתי של גג מרוצף חייב להיעשות מתחת לשכבות של הריצוף והמצעים השונים.
היות וכך, כדי לאפשר לגג לקבל טיפול מהותי מומלץ להסיר את שכבות הריצוף/חיפוי והמצעים השונים ולגלות את שכבות האטימה שכשלו.
באופן זה יתאפשר לגשת אל מקור הבעיה ולטפל בה בצורה יסודית ושורשית.
- אפשרות ראשונה: אפשרות זו כוללת בתוכה עבודה יסודית ומעמיקה לפי השיטה ה"ראדיקאלית" שבה מפרקים את הריצוף, מסירים את שכבות החול, השומשום, הטיט ואת כול חומרי ההדבקה והמליטה עד כדי כך שחושפים לחלוטין את שכבות האטימה המותקנות על פני הרצפה.
לאחר גילוי ובדיקה של שכבות האטימה, קרוב לוודאי שתתקבל ההחלטה להסירם ולסלקם מן השטח, היות והם ניזוקו .
בשלב הבא, מיישמים את פעולות התיקון שנדרשות בגג ואוטמים אותו מחדש, לפי האופן הבא:
- ביצוע פעולות של שיקום פני רצפת הבטון במידה והיא ניזוקה ונפגעה כתוצאה ממחזורי רטיבות רבים ומתמשכים, שזה ממש ברמה של "שיקום בטון" לפי השיטה הקלאסית.
- לאחר מכן, מבצעים פעולות של יציקת שיפועים מתאימים באמצעות "בט-קל" (בטון קל) ו/או על ידי מערכות צמנטיות ייעודיות לכך ויוצרים שיפועים נכונים לכיוון קולטני מי הגשם, בשיעור שבין 1.5 ל-2 אחוז.
- לאחר מכן מיישמים עיבור והתקנה של נקזים כפולים דו-מפלסיים, ייעודיים לגגות מרוצפים שביכולתם לאפשר למי גשמים להתנקז גם מן החלק העליון של פני הריצוף וגם מתחת לשכבת הריצוף במידה ומתקיימת חדירת משקעים דרך המישקים שבין אריחי החיפוי (הפוגות).
- השלב הבא עוסק בעבודות של בניית "רולקות" מתאימות בכול מפגשי המישורים שבין הרצפה לבין השטחים ההיקפיים האנכיים.
- השלב הבא הינו ליישם שכבת יסוד באמצעות "פריימר" מקשר.
בדרך כלל משתמשים ב"פריימר" על בסיס ביטומני במידה והמערכת האטימה תהיה באמצעות יריעות ביטומן, אולם, יתכנו גם שינויים בבחירת שכבת היסוד ומערכת האטימה, כך שזה תלוי גם בממצאים שהעידו על מצבה הפיזי של הרצפה וגם בתכנון המוקדם. - השלב הבא יעסוק בפעולות האטימה על שכבותיהן השונות.
בדרך כלל נהוג בישראל ליישם מערכת ציפוי באמצעות יריעות ביטומן בשתי שכבות נפרדות האחת מעל האחרת.
ראשית פעולות העבודה מתמקדות במישורי המפגשים שמעל גבי ה"רולקות",בין שטח הרצפה האופקית לבין המישורים האנכיים ההיקפיים, שם נוהגים להלחים יריעות חיזוק.
רק לאחר מכן מלחימים את היריעות האופקיות מעל גבי הרצפה.
הערה: אצלינו למשל, איננו מסתפקים בכך שביצענו מערכת אטימה מלאה של יריעות ביטומן ואף על פי שאנו נוהגים לפי כול ההנחיות המקצועיות בקפדנות, אנו מוסיפים ומיישמים מערכת ציפוי של מלאה של ממברנה פוליאוריתנית ארומטית שמיושמת מעל פני שכבת יסוד אפוקסי על בסיס מים, כך שהיא משמשת כמערכת התגוננות עליונה ו"נועלת" מעל ליריעות הביטומן.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאנו מבינים ויודעים באופן וודאי מתוך ניסיוןן מקצועי רב שהיריעות אינן חסינות לעד בפני מים עומדים והן נחלשות עם חלוף הזמן, במיוחד בשעה שמתחת לחיפויי הריצוף נאגרים מי גשם.
- אפשרות שנייה : באפשרות השנייה ניתן ליישם מערכות ציפוי ממשפחות שנקראות "ממברנות אטימה פוליאוריתניות" נוזליות, שהן ציפויים רב שכבתיים ורבי עובי.
כמובן שישנו מספר רב של יצרנים טובים שמציעים מגוון רחב של חומרים פוליאוריתניים טובים וכאן הבחירה חייבת לבוא מתוך היכרות אישית עם החומרים השונים ולאחר ניסיון רב.
חשוב לציין כי לאחר ייבוש השכבות נוצר מעטה של ציפוי גמיש, רציף ואחיד, ללא קווי תפר והפרדות. - אפשרות שלישית : באפשרות השלישית מיישמים מערכות צמנטיות הידראליות מוגמשות במספר שכבות נפרדות, עם הטבעה של רשת זכוכית ייעודית בין השכבות, שמטרתה לרסן סדיקה. (מערכת זו נפוצה יותר בגגות קטנים יחסית , כמו מרפסות וכו").
- אפשרות רביעית : באפשרות הרביעית מיישמים עבודה באמצעות שכבות של זפת חמה של יצרן טוב.
שכבות הזפת נוצקות מעל גבי שכבת יסוד של "פריימר" ביטומני מתאים.
למרות שזו שיטה מיושנת, במידה ומיישמים אותה כראוי במספר שכבות ובעבי הנכון היא יכולה לתת פתרון מצוין.
הציפויים הביטומניים מצטיינים בעמידותם תחת מים השפעות של מים עומדים. - אפשרות חמישית : באפשרות החמישית ניישם טיפולים עיליים של איטום מעל פני הריצוף הקיים.
משמע, שלא נסיר את שכבת אריחי הריצוף ונבצע את עבודות האטימה מעליו.
שיטות העבודה באפשרות זו הן מגוונות ויכולות להיות באמצעות ממברנות פוליאוריתניות שקופות, באמצעות סילרים הידרופוביים נוזליים וגם באמצעות מערכות אחרות שיודעות לפתח אדהזיה טובה מעל פני אריחי החיפוי.
כמובן שלכול סוג של ציפוי יחול הצורך ליישם שכבת יסוד ראשונית ומקשרת באמצעות "פריימר" התואם את סוג החומר הנבחר. - אפשרות שישית : באפשרות השישית אנו מקדישים מחשבה ושימת לב לטיפולים נקודתיים בלבד, היות ולעיתים מסתבר שלאחר בדיקה יסודית מוברר שאין צורך להרים את הריצוף בכללותו, אלא לתת טיפול נקודתי שעשוי להביא לפתרון.
בכול מקרה, זה מבקש בדיקה מקיפה עם ציוד מתאים כדי לוודא שאכן הטיפול הנקודתי יוכל לתת מענה הולם.
- בדיקת הצפה של הגג: לאחר פרק עבודות האטימה, מבצעים בדיקת הצפה של הגג למשך 72 שעות על מנת לוודא שאכן הגג אטום לחלוטין ואין נזילות. אם הכול תקין ויבש ניתן להמשיך הלאה.
- מתן שכבות הגנה בטרם ביצוען של עבודות הריצוף : לפני שמיישמים את פעולות הריצוף, יש לפרוס יריעות הגנה מעל פני שכבות האטימה.
בדרך כלל זה נעשה באמצעות ארג גיאו טכני ו/או יציקה של שכבת הגנה צמנטית דקה, על מנת לשמור על מערכת האטימה. - ריצוף מחדש : מפזרים שכבות של מצעי שומשום (אגרגאט) ומרצפים מעליהן, תוך כדי הקפדה ושמירה על שכבות האטימה.
- יישום פעולות עבודה של מילוי באמצעות רובה בין המישקים של האריחים (פוגות) : עם סיומן של פעולות הריצוף וחיפוי האריחים (או חיפוי מסוג אחר), מיישמים רובה בין המישקים (פוגות) של האריחים.
לסיכום:
עבודות אטימה של גגות מרוצפים, הינו תהליך ארוך ושיטתי אשר בא במטרה לתקן גג דולף ולהחזירו לשימושיות תקינה כאשר הוא עמיד בפני חדירות מי גשם והספגות של רטיבות.
בגגות מרוצפים עבודות האטימה אינן יכולות להסתמך על שכבות הריצוף כשכבות אוטמות, כך שפעולות האיטום והשכבות הנבנות נעשות מתחת לחיפוי.
כול זאת על מנת לשמור על שלמות המבנה ולמנוע הישנות של נזקי רטיבות מסוגים שונים.
